מי הוא סטרס – ידיד או אויב? מנגנון הסטרס וכלים לרוגע

תוכן עניינים

אם הייתי מבקשת מכם לדרג את רמת הסטרס שלכם כרגע מ-1 עד 10, מה הייתם עונים?

נסו לזכור את התשובה שלכם עד סוף הכתבה.

לפני מספר שנים ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הסטרס כמגפה של מאה 21 ואכן נראה שבעולם של היום, לפחות בעולם המערבי המודרני, כולנו חיים ונושמים סטרס. מה הסיבה לכך? והאם הלחץ הזה טוב או רע בשבילנו? על מנת לענות על השאלות האלה קודם כל צריך להבין מהו סטרס ואיך הוא פועל.

מבחינה פיזיולוגית לסטרס תפקיד ברור מאוד בגוף – הוא הכלי שמאפשר גיוס משאבי אנרגיה בכדי לאפשר תגובה לאיום, תגובה שדורשת פעולה מצדנו – “הילחם או ברח” הידוע. בעולם שלנו שבו המציאות משתנה מהר מאוד והתחרותיות שמחוממת על-ידי הרשתות החברתיות אנחנו כל הזמן נדרשים להיות דרוכים ולפעול ולפי כך כל הזמן נהיה במצב של מתח.

מבחינה פסיכולוגית הסיפור מסובך יותר. כך, לאחר שנים של מחקרים ודיונים בנושא, הוחלט להגדיר סטרס כתגובה לפער בין דרישות המצב או הסביבה לבין המשאבים העומדים לרשות האדם. זוהי הגדרה סובייקטיבית מאוד מכיוון שהגדרת המשאבים תלויה באותו אדם. בעצם מנגנון הסטרס הפך להיות גמיש ואינו מכוון מטרה אחת בלבד. כלומר, אנחנו יכולים לשלוט, לנווט אותו לצרכינו ולהפוך אותו לידידנו הטוב במצבים מסוימים. 

איך פועל הסטרס ואיך ניתן לנווט אותו?

המנגנון שלו מופעל בגוף באמצעות שתי מערכות: מערכת העצבים הסימפתטית (תת מערכת במערכת העצבים האוטונומית) וציר HPA (מערכת הדחק הכוללת את ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח ובלוטת יותרת הכליה). המערכות האלה מגבירות את קצב הלב ומכווצת את כלי הדם במטרה להזרים את הדם ואת החמצן לאיברים שאמורים להגיב לאיום, כמו המח והשרירים. בנוסף, הן מעלות את ייצור הגלוקוז בשביל המח ואת רמות האנרגיה ומנתבות את האדרנלין למאבק בזיהומים וריפוי פצעים. מצד שני, מתבצע דיכוי של המערכות שמפריעות לנו להגיב, כמו מערכת החיסון, מערכת העיכול ומערכת ההורמונלית. כך במצב של סטרס נהיה ערניים יותר, מרוכזים יותר ואנרגטיים יותר. אך זאת רק בהינתן שהסטרס הוא קצר ובשאיפה גם מבוקר. כלומר, סטרס שאנחנו מודעים לסיבותיו ושולטים בו.

איך אפשר לייצר סטרס חיובי לגוף? 

ישנן שיטות רבות, אך השיטה הפשוטה והזמינה לכולנו היא טכניקת הנשימות. בטכניקה זו השאיפה שלנו תהיה ארוכה והנשיפות קצרות ונמרצות. בזמן השאיפה הלב מתרחב והדם מתחיל לזרום לאט יותר. כתוצאה המח מקבל איתות להגביר את קצב הלב ונוצר מצב של לחץ מבוקר מכיוון ש אנחנו יכולים להפסיק את השאיפות הארוכות ולהחליפן בנשיפות ארוכות שיגרמו ללב להתכווץ, לדם לזרום מהר יותר ואז המח יקבל איתות: “האט את הקצב.” סטרס מסוג זה בהחלט בריא לגוף, הוא מסייע לנו לאסוף את עצמנו ולהתרכז במשימה שלפנינו.

בניגוד לכך, אם הסטרס מתארך, מתחילות להיפגע כל המערכות המושבתות בגוף, ונרגיש את ההשפעה בכמה וכמה מישורים: כאבי שרירים וראש, בעיות בחילוף חומרים ומערכת העיכול, קשיי פריון, מחלות חוזרות ונשנות ועוד. אחד המדדים היותר מדויקים לכך שהסטרס הפך מבריא למזיק היא איכות השינה. ברגע שהשינה מתחילה להשתבש, עצרו וחשבו מה גורם לכם למתח והאם ניתן להוציא את הגורם או הגורמים האלה מחוץ למשוואה או למתן אותם.

השאירו פרטים להתייעצות עם פולינה פאליי – נטורופתית ומטפלת בצמחי מרפא

איך ניתן לטפל בסטרס מזיק?

בדרך כלל, האינטואיציה אומרת שמקור המתחים שלנו הוא רגשי ולכן כדאי לטפל בו באמצעים מנטליים או פסיכולוגיים. הרעיון של התודעה מרפאת את הגוף הוא פופולרי מאוד וגם במקרים לא מעטים אפקטיבי. אך לעתים קרובות אנחנו שוכחים שגם הגוף יכול לרפא את התודעה. כשאדם נמצא במצב של סטרס קיצוני או עייפות קיצונית, הוא יתקשה להשתמש באופן יעיל באמצעי הרגעה מנטליים כמו מדיטציות, דמיון מודרך ועוד. הפתרונות הפיזיולוגיים יעבדו בצורה טובה יותר לפחות בשלב הראשון.

מהם הכלים הפיזיולוגיים שמפחיתים?

טכניקת נשימות מאפשרת לנו לא רק לייצר סטרס חיובי, אלא גם להרגיע את הגוף, לשלוח אותות מרגיעים למערכות המעורבות. הטכניקה הפשוטה ביותר להרגעה היא שאיפה קצרה בספירה עד 4 ונשיפה ארוכה בספירה עד 8. אם אתם מתקשים להוציא אוויר בנשיפה כה ארוכה, התחילו מנשיפה בספירה עד 6 ולאט לאט האריכו את זמן הנשיפה. מומלץ לחזור על התרגיל 10 פעמים וניתן לעשות אותו בכל מקום: בבוקר או בערב במיטה, באוטו, בתור בסופר, במטבח תוך כדי בישולים, איפה שרק תרצו ותרגישו צורך.

שיטה נוספת היא להרגיל את הגוף שלנו לעלייה ברמות האדרנלין בצורה מבוקרת. ישנן כמה אפשרויות להשיג את המטרה: מלקחת קרה (כמובן, שלא מיד קופצים למים קפואים, אלא לאט לאט מורידים את הטמפרטורות בסוף המקלחת עד שהגוף מתרגל) או פעילות גופנית אינטנסיבית (גם כאן, מתחילים להעלות את הדופק במינונים קטנים). ברגע שאנחנו מרימים את סף המתח בצורה מבוקרת, אנחנו בעצם מרגילים את הגוף להישאר רגוע גם כשהוא פעיל מאוד. בנוסף, במצבים של עליית המתח בגוף, האישונים שלנו מתרחבים והראייה הופכת לראיית מנהרה על מנת שנוכל להתמקד במטרה. הטריק פה הוא להבחין בכך ולנסות להרחיב את טווח הראייה שלנו לראייה פנורמית. פעולה זו תייצר אפקט משחרר על מעגל בגזע המח האחראי על ערנות וסטרס, ויאפשר להרגיע את המח ובעקבות זאת גם את כל הגוף.

כמו שאתם רואים, לסטרס יש פנים רבות ואנחנו בהחלט יכולים להחליט אלו פנים הוא יפנה אלינו ולגייס אותו לטובתנו. עכשיו נסו את אחד התרגילים המתוארים למעלה ודרגו את רמת הסטרס שלכם לאחר התרגיל. האם היא נשארה זהה או השתנתה?

במידה ואתם מרגישים שאתם מתקשים להתמודד לבד עם הלחץ והוא פוגע בשגרה היומית שלכם, ישנו מבחר ענק של עזרים טבעיים, כמו צמחי מרפא, תכשירים הומאופטיים ותמציות פרחי באך, רפלקסולוגיה או טיפולי מגע אחרים שיסייעו לכם להגיע לאיזון ולקחת את השליטה על הסטרס לידיכם.

תמונה של פולינה פאליי | נטורופתית ומטפלת בצמחי מרפא

פולינה פאליי | נטורופתית ומטפלת בצמחי מרפא

אני נטורופתית, רפלקסולוגית, מטפלת בצמחי מרפא ופרחי באך, מתמחה בהריון ולידה, אך לא רק. מקבלת בנס ציונה ומודיעין ומייעצת דרך זום. מקיימת סדנאות ניקוי רעלים, פרחי באך ועיסוי תינוקות.

יצירת קשר עם פולינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הצטרפו למגזין בריאות בקליק

הירשמו ותהיו הראשונים לקבל מידע, הטבות ועצות בריאות

אולי יעניין אתכם גם

בריאות בקליק אייקון רקע לבן

הצטרפו למגזין בריאות בקליק

הירשמו לקבלת מידע, הטבות ועצות בריאות