דלגו לתוכן

גויאבה: ערך תזונתי, ויטמין C, גויאבה תותית ואיך אוכלים אותה

גויאבה חצויה עם בשר ורוד לפני סל קש עם גויאבות שלמות

גויאבה היא אחד הפירות שמחלקים את ישראל לשניים: יש מי שמחכים לעונה שלה, ויש מי שלא סובלים את הריח החזק שממלא את המטבח. אבל מבחינה תזונתית, קשה למצוא פרי שמתחרה בה. במדריך הזה נסביר מה יש בגויאבה, למה היא אחד המקורות הכי עשירים בויטמין C, מה זו גויאבה תותית, ממה כדאי להיזהר ואיך אוכלים אותה.

מידע חשוב: המידע באתר זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. מי שנמצא במעקב תזונתי, למשל בגלל סוכרת או מחלת כליות, יתייעץ עם הדיאטנית לגבי הכמות.

מה זה גויאבה?

הפרי (Psidium guajava) גדל על עץ ממשפחת ההדסיים, שמקורו במרכז אמריקה ובדרומה. היום היא גדלה באזורים טרופיים וסובטרופיים בכל העולם, וגם בישראל, בעיקר במישור החוף ובעמקים. העונה המרכזית שלה בארץ היא בסוף הקיץ ובסתיו.

יש לה קליפה ירוקה עד צהבהבה, ובשר לבן, ורוד או אדום, עם הרבה זרעים קטנים וקשים במרכז. הריח החזק שלה הוא סימן שהיא בשלה. בישראל נפוצים כמה זנים, חלקם עם בשר לבן ומתקתק, וחלקם עם בשר ורוד וארומטי יותר. הזנים הוורודים בולטים גם בתוכן הליקופן, הפיגמנט האדום שמוכר מהעגבניה.

גויאבה ערך תזונתי: מה יש בה?

לפי מאגר הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי (USDA), ב-100 גרם של הפרי הטרי יש בערך:

  • 68 קלוריות
  • 14.3 גרם פחמימות
  • 5.4 גרם סיבים תזונתיים
  • 2.6 גרם חלבון
  • 228 מיליגרם ויטמין C
  • 417 מיליגרם אשלגן
  • 49 מיקרוגרם חומצה פולית
  • 5,204 מיקרוגרם ליקופן (בזנים עם בשר ורוד)

שני מספרים בולטים כאן, והם מה שהופך אותה לפרי מיוחד. הראשון הוא הסיבים: 5.4 גרם ל-100 גרם, יותר מרוב הפירות, ולכן היא משביעה ותורמת לפעילות מעיים תקינה. השני הוא ויטמין C, שעליו נרחיב מיד. גם הליקופן מפתיע: בגויאבה ורודה יש ממנו יותר מאשר בעגבניה טרייה. מי שמחפש עוד מזונות עשירים בסיבים, ימצא רשימה מלאה במדריך על סיבים תזונתיים.

גויאבות ירוקות שלמות ופלחי גויאבה ורודה על קרש עץ
פרי בינוני אחד נותן יותר מכל הוויטמין C שמבוגר צריך ביום

ויטמין C בגויאבה: כמה זה באמת?

228 מיליגרם ויטמין C ב-100 גרם הם בערך פי ארבעה ממה שיש בתפוז, שנחשב בעיני רבים לפרי הוויטמין C המובהק. פרי אחד בינוני, כ-55 גרם בלי החלקים שזורקים, נותן כבר יותר מכל מה שמבוגר צריך ביום. זה מציב אותה בין הפירות העשירים ביותר בויטמין C, יחד עם פרי קיווי ופלפל אדום.

ויטמין C חשוב ליצירת קולגן בעור ובכלי הדם, לספיגת ברזל מהצומח ולפעילות מערכת החיסון. הגוף לא מאחסן אותו לאורך זמן, ולכן צריך לקבל אותו מהאוכל באופן קבוע. כדאי לזכור שהוא רגיש לחום ולחמצן, ולכן פרי טרי ושלם נותן הרבה יותר ממיץ גויאבה או מריבה מבושלת. מנגד, חיתוך רגיל לא פוגע בו הרבה: במחקר שפורסם ב-2010 בברזיל, ויטמין C והקרוטנואידים בגויאבה נשמרו היטב גם אחרי קילוף, חיתוך והגשה במסעדה.

גויאבה תותית: מה ההבדל?

גויאבה תותית (Psidium cattleianum) היא מין קרוב, עם פרי קטן בהרבה, בגודל של דובדבן גדול או שזיף קטן. הקליפה שלה אדומה או צהובה, והטעם מתוק וחמצמץ, עם רמז לתות, ומכאן השם. היא גדלה כשיח או כעץ קטן, ונפוצה בגינות פרטיות בישראל.

אוכלים אותה שלמה, עם הקליפה, ישר מהעץ, אחרי שטיפה קצרה. הפרי הבשל רך מעט ובצבע אחיד, והפרי שעוד לא הבשיל חמוץ וקשה. הזרעים קטנים ופחות מורגשים מאשר בגויאבה הרגילה. היא נשמרת זמן קצר מאוד אחרי הקטיף, ולכן כמעט לא רואים אותה בחנויות. מי שיש לו עץ בגינה יכול להכין ממנה ריבה, להקפיא, או פשוט ליהנות ממנה בעונה.

גויאבה חסרונות: למי כדאי לשים לב?

  • גזים ונפיחות: בגלל הסיבים, כמות גדולה בבת אחת יכולה לגרום לגזים ולנפיחות, בעיקר אצל מי שלא רגיל. מתחילים בפרי אחד.
  • הזרעים: הזרעים קשים מאוד. ילדים קטנים ומי שיש לו בעיות שיניים או גשר יכולים לגרד את הבשר ולהסיר את מרכז הזרעים.
  • סוכר: יש בה סוכר טבעי, אבל גם הרבה סיבים. מי שמתמודד עם סוכרת יכול לאכול אותה כמו פירות אחרים, בכמות מתאימה ולא כמיץ.
  • מחלת כליות: היא עשירה באשלגן, ובמחלת כליות הכמות נקבעת עם הרופא והדיאטנית.
  • אלרגיה: נדירה, אבל קיימת. מי שהופיעו אצלו גרד בפה, פריחה או נפיחות אחרי אכילה, יפנה לרופא.
פלחי גויאבה עם מלח ואבקת צ'ילי בצלחת ירוקה
גויאבה עם מעט מלח וצ’ילי היא נשנוש מוכר במטבח ההודי

איך אוכלים גויאבה?

  • שלמה: שוטפים, חותכים את קצוות הפרי, ואוכלים עם הקליפה. הקליפה דקה ומכילה חלק מהסיבים.
  • בלי הזרעים: חוצים את הפרי לשניים, גורפים את מרכז הזרעים בכפית, וחותכים את הבשר לפרוסות.
  • בסלט פירות: משתלבת היטב עם מנגו, אננס ופסיפלורה.
  • בשייק: מסננים אחרי הטחינה כדי להיפטר מהזרעים, או מסירים אותם מראש בכפית.
  • ליד גבינה: פרוסות של פרי בשל ליד גבינה לבנה או גבינת שמנת הן קינוח קליל ופשוט.
  • בסלט מלוח: פרוסות גויאבה עם בצל סגול, לימון, מלח ומעט צ’ילי.
  • ריבה וממרח: הפרי עשיר בפקטין ומסמיכה לבד, אבל בריבה מוסיפים סוכר, ולכן אוכלים ממנה מעט.

איך בוחרים ושומרים גויאבה?

  • בוחרים פרי שנכנע מעט ללחיצה עדינה, בלי כתמים כהים או רכים במיוחד, עם ריח מתוק וחזק וקליפה בצבע צהבהב.
  • פרי קשה וירוק מבשיל בטמפרטורת החדר תוך יום או יומיים, ומהר יותר בשקית נייר.
  • פרי בשל שומרים במקרר, בשקית סגורה כדי שהריח לא יעבור לשאר המזון, ואוכלים תוך כמה ימים.
  • אפשר להקפיא את הבשר קצוץ ולהשתמש בו לשייקים.

מיץ, נקטר וריבה: מה ההבדל מהפרי?

על המדף יש הרבה מוצרים עם השם הזה, אבל הם רחוקים מהפרי הטרי. בנקטר יש בדרך כלל רק חלק מהפרי, הרבה מים וסוכר מוסף, וכמעט בלי סיבים. גם במיץ טבעי הסיבים הולכים לאיבוד, והסוכר נספג מהר יותר. בריבה מוסיפים הרבה סוכר, ובבישול הארוך חלק גדול מויטמין C נהרס.

כלומר, אם המטרה היא הסיבים והוויטמינים, הפרי השלם הוא הבחירה. מיץ או ריבה הם פינוק, ולא תחליף לפרי. מי שאוהב את הטעם במשקה, יכול להכין שייק ביתי מהפרי כולו, עם מים או יוגורט, בלי סוכר מוסף.

גויאבה לתינוקות ולילדים

אפשר להציע את הפרי לתינוקות כחלק מהטעימות הראשונות, בדרך כלל מגיל חצי שנה, כשהבשר מעוך או מרוסק ובלי הזרעים. הזרעים הקשים מסוכנים לתינוקות ולפעוטות, ולכן מסירים אותם תמיד. לילדים גדולים יותר אפשר לתת פרוסות בלי מרכז הזרעים. בגלל הסיבים, מתחילים בכמות קטנה ובודקים שהעיכול מגיב טוב. כמו בכל מזון חדש, אם מופיעה פריחה או תגובה אחרת, פונים לרופא הילדים.

שאלות נפוצות

כמה קלוריות יש בגויאבה?

ב-100 גרם גויאבה טרייה יש כ-68 קלוריות, עם 5.4 גרם סיבים. פרי בינוני נותן כ-40 קלוריות בלבד.

כמה ויטמין C יש בגויאבה?

ב-100 גרם יש כ-228 מיליגרם ויטמין C, בערך פי ארבעה מתפוז. פרי בינוני אחד נותן יותר מכל מה שמבוגר צריך ביום.

מה זו גויאבה תותית?

מין קרוב לגויאבה, עם פרי קטן בגודל דובדבן גדול, קליפה אדומה או צהובה וטעם מתוק וחמצמץ. אוכלים אותה שלמה עם הקליפה, והיא נפוצה בגינות בישראל.

האם אוכלים את הקליפה של הגויאבה?

כן. הקליפה דקה ואכילה, ומכילה חלק מהסיבים. שוטפים את הפרי, חותכים את הקצוות ואוכלים.

האם אפשר לאכול את הזרעים של הגויאבה?

מבוגרים יכולים לאכול אותם, אבל הם קשים מאוד. ילדים קטנים, תינוקות ומי שיש לו בעיות שיניים מסירים את מרכז הזרעים בכפית.

מה החסרונות של גויאבה?

כמות גדולה עלולה לגרום לגזים ולנפיחות בגלל הסיבים, הזרעים קשים, ויש בה הרבה אשלגן, ולכן במחלת כליות הכמות נקבעת עם הרופא. אלרגיה לגויאבה נדירה.

מתי עונת הגויאבה בישראל?

העונה המרכזית היא בסוף הקיץ ובסתיו.

איך יודעים שגויאבה בשלה?

פרי בשל נכנע מעט ללחיצה עדינה, הקליפה מצהיבה, והריח מתוק וחזק. פרי קשה וירוק מבשיל בטמפרטורת החדר תוך יום או יומיים.

סיכום

גויאבה היא פרי טרופי שגדל גם בישראל, עם כ-68 קלוריות ל-100 גרם, הרבה סיבים ואחד הריכוזים הגבוהים של ויטמין C בפירות: פי ארבעה בערך מתפוז. בזנים הוורודים יש גם ליקופן בכמות גבוהה. גויאבה תותית היא מין קרוב עם פרי קטן שאוכלים שלם. כמות גדולה עלולה לגרום לגזים, והזרעים קשים, אבל אפשר להסיר אותם בקלות. כמו כל פרי, הכי טוב לאכול אותה שלמה וטרייה, במסגרת תזונה בריאה ומגוונת.

מקורות

  • U.S. Department of Agriculture. Guavas, common, raw. FoodData Central.
  • U.S. Department of Agriculture. Oranges, raw, all commercial varieties. FoodData Central.
  • Oliveira DS, Lobato AL, Ribeiro SM, et al. Carotenoids and vitamin C during handling and distribution of guava (Psidium guajava L.), mango (Mangifera indica L.), and papaya (Carica papaya L.) at commercial restaurants. J Agric Food Chem. 2010;58(10):6166-6172. PubMed