טימין: סגולות, תה טימין, שימושים במטבח ולמי צריך זהירות

טימין הוא אחד מעשבי התיבול הוותיקים בעולם. הוא מבשם צלי בתנור, מרקים ותבשילים, נכנס לתערובת הזעתר, ומשמש כבר אלפי שנים גם לחליטות ולשמנים ריחניים. אבל מה באמת ידוע על הסגולות שמייחסים לו, ומה רק מסורת? במדריך הזה נסביר מה זה טימין, מה המחקר יודע ומה לא, איך מכינים תה טימין, איך משתמשים בו במטבח, איך מגדלים ומייבשים אותו בבית, ולמי צריך זהירות, בעיקר עם השמן האתרי.

מידע חשוב: המידע באתר זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. מי שנוטל תרופות קבועות, בהריון או בהנקה, מתייעץ עם הרופא לפני שימוש בתמציות, בתוספים או בשמן אתרי.

מה זה טימין?

טימין (בשם המדעי Thymus vulgaris, ובאנגלית Thyme, שמבוטא “טיים”) הוא שיח ריחני נמוך ממשפחת השפתניים, אותה משפחה של מרווה, רוזמרין, אזוב ואורגנו. בעברית קוראים לו גם קורנית. מקורו באזור הים התיכון, שם הוא גדל על גבעות סלעיות ויבשות.

העלים הקטנים, הירוקים האפורים, מכילים בלוטות של שמן אתרי. המרכיב המרכזי בשמן הוא תימול, שאחראי לריח החריף והחם של הצמח. יש מאות מינים של טימין, וחלקם נפוצים בגינות: טימין לימוני, עם ריח של לימון, וטימין זוחל, שמשמש בעיקר כצמח נוי.

סגולות הטימין: מה המחקר יודע ומה לא?

לטימין מיוחסות סגולות רבות. במצרים העתיקה השתמשו בו בתהליכי חניטה, ביוון שרפו אותו כקטורת, ובאירופה של ימי הביניים הוא סימל אומץ. ברפואה העממית מכינים ממנו חליטות לגרון ולנשימה בחורף.

במעבדה, התימול והשמן האתרי עוצרים גדילה של חיידקים ופטריות, ומכאן רוב הטענות שתמצאו ברשת. אבל מה שקורה בצלחת מעבדה לא אומר מה קורה בגוף. מחקרים על טימין לבדו בבני אדם מעטים, ולכן אי אפשר לומר שהוא מטפל או מונע מחלה כלשהי. אסור להשתמש בטימין, בתה או בשמן במקום טיפול רפואי.

מה שכן ברור: כתבלין, הטימין מוסיף הרבה טעם בלי מלח ובלי קלוריות, וזו כבר סיבה טובה להשתמש בו. הכמות שאוכלים קטנה, ולכן גם התרומה התזונתית שלו קטנה. על צמחים נוספים שמשתמשים בהם בחורף יש מדריך על צמחי מרפא לחיזוק מערכת החיסון, ועל צמחי מרפא באופן כללי יש מדריך על צמחי מרפא.

איך מכינים תה טימין?

תה טימין הוא חליטה פשוטה, ארומטית ומעט חריפה, שמתאימה במיוחד לערבי חורף.

1. שמים בכוס כף עלים טריים, או כפית עלים מיובשים.
2. שופכים מעל כוס מים רותחים.
3. מכסים ומשאירים כמה דקות. ככל שמחכים יותר, הטעם חזק יותר.
4. מסננים ומוסיפים לפי הטעם דבש, לימון או עלי נענע.

שילובים טובים: עם נענע ולימון, או עם פרוסת ג’ינג’ר. כמו בכל חליטת צמחים, שותים במתינות. מי שרגיש לצמחים ממשפחת השפתניים נמנע. כאב גרון חזק, חום גבוה או שיעול שלא עובר צריכים בדיקה אצל רופא, ולא עוד כוס תה.

מה עושים עם טימין במטבח?

זה תבלין יסוד במטבח הים תיכוני והצרפתי, והוא עמיד לבישול ארוך, בניגוד לעשבי תיבול עדינים כמו פטרוזיליה ובזיליקום.

• עוף ובשר. ענפים בתוך עוף שלם בתנור, במרינדה לצלי או על הגריל.
• דגים. דג לבן אפוי עם לימון, שמן זית וענף או שניים.
• ירקות שורש. תפוחי אדמה, גזר וסלק קלויים בתנור עם שמן זית, שום וטימין.
• מרקים ותבשילים. מרק עוף, מרק ירקות, תבשיל עדשים או שעועית.
• רטבים. רוטב עגבניות, רוטב יין ורוטב לבשר.
• זעתר. תערובת התבלינים המוכרת מהמטבח המזרח תיכוני, עם סומאק ושומשום, על פיתה עם שמן זית.

כמה טיפים שימושיים:

• טרי לעומת מיובש. המיובש מרוכז יותר. ככלל אצבע, כפית מיובש מחליפה כשלוש כפיות טרי.
• בבישול ארוך זורקים ענפים שלמים לסיר ומוציאים לפני ההגשה.
• כשרוצים את העלים במנה, מחזיקים את קצה הענף ומושכים את האצבעות לאורך הגבעול.
• עלים מיובשים משפשפים בין כפות הידיים לפני שמוסיפים, כדי לשחרר את הריח.
• לרענון בסוף, מפזרים מעט עלים טריים קצוצים ממש לפני ההגשה.

הוא מופיע גם בתערובות מפורסמות מהעולם: צרור עשבי התיבול הצרפתי (עם עלי דפנה ופטרוזיליה), תערובת עשבי פרובנס, ותבלין הג’רק הג’מייקני.

שמן אתרי טימין: מה חשוב לדעת?

השמן האתרי מופק מהעלים ומהפרחים בזיקוק בקיטור. הוא מרוכז מאוד, ולכן הוא שונה לגמרי מהעלים שמבשלים איתם. משתמשים בו בעיקר בארומתרפיה: במפיץ ריח, או בתערובת שמנים לעיסוי. שמן כזה אפשר למצוא, למשל, כשמן אתרי תימוס לבן.

כללי הבטיחות:

• אסור לבלוע את השמן האתרי. בכמות גדולה הוא עלול להיות רעיל.
• אסור למרוח אותו על העור בלי דילול בשמן בסיס, כמו שמן שקדים או שמן זית. הוא עלול לגרות ולצרוב.
• לפני שימוש על העור בודקים על שטח קטן. אדמומיות, גרד או צריבה? שוטפים ומפסיקים.
• הרחק מהעיניים, מהפה ומהאף, ושוטפים ידיים אחרי שימוש.
• בהריון, בהנקה, אצל ילדים קטנים ובאסתמה לא משתמשים בלי התייעצות עם רופא.
• שומרים הרחק מהישג ידם של ילדים.

על שמן ממשפחה דומה, עם אזהרות דומות, יש מדריך על שמן אורגנו.

למי צריך זהירות עם טימין?

כתבלין, בכמויות שמקובלות בבישול, הוא בטוח לרוב האנשים. הזהירות נוגעת בעיקר לתמציות, לתוספים, לתה מרוכז ולשמן האתרי:

• אלרגיה לצמחי השפתניים. תוארו תגובות אלרגיות, לעיתים חמורות, אחרי אכילת אורגנו וטימין אצל אנשים רגישים למשפחה הזו. מי שמגיב לאורגנו, למרווה או לרוזמרין נזהר גם ממנו. קוצר נשימה, נפיחות בפנים או בגרון: פונים מיד לעזרה רפואית.
• הריון והנקה. כתבלין בבישול רגיל בסדר. תמציות, תוספים ושמן אתרי רק אחרי התייעצות עם הרופא.
• תרופות קבועות. מי שנוטל תרופות קבועות לא מתחיל תוספים או תמציות בלי לשאול את הרופא או הרוקח.
• לפני ניתוח מספרים לרופא על כל תוסף צמחי שנוטלים.

איך מגדלים טימין בבית?

זה צמח קל לגידול, שמתאים גם למתחילים.

• שמש מלאה. לפחות כמה שעות שמש ישירה ביום, בחוץ או ליד חלון מואר.
• אדמה מנוקזת. מוסיפים חול או פרלייט. הצמח לא אוהב מים עומדים בשורשים.
• השקיה מעטה, רק כשהאדמה יבשה. בקיץ פעם או פעמיים בשבוע, בחורף פחות.
• קטיפה קבועה מעודדת צמיחה חדשה ושיח עבות. משאירים כמה סנטימטרים מהבסיס.
• פריחה. באביב ובקיץ הוא מוציא פרחים קטנים, סגולים או ורודים, שמושכים דבורים. גם הפרחים אכילים.

איך מייבשים ושומרים טימין?

1. קוטפים ענפים בבוקר, אחרי שהטל התייבש.
2. שוטפים בעדינות ומייבשים במגבת.
3. קושרים בצרורות קטנים ותולים הפוך במקום מוצל ומאוורר.
4. אחרי שבוע עד שבועיים, כשהעלים שבירים, מפרידים אותם מהגבעולים.
5. שומרים בצנצנת זכוכית אטומה, במקום קריר, יבש וחשוך.

עלים מיובשים שומרים על הריח שלו חודשים רבים. כשהריח נחלש, הגיע הזמן לצנצנת חדשה.

שאלות נפוצות

סיכום

טימין הוא שיח ריחני ממשפחת השפתניים, שמבשם מטבחים בכל העולם ומשמש גם לתה ולשמן אתרי. במעבדה התימול שבו עוצר חיידקים ופטריות, אבל מחקרים בבני אדם מעטים, ולכן אי אפשר לומר שהוא מטפל במחלה כלשהי. כתבלין הוא בטוח לרוב האנשים ומוסיף טעם בלי מלח. את השמן האתרי אסור לבלוע ואסור למרוח בלי דילול, ומי שאלרגי לצמחי השפתניים, בהריון, בהנקה או נוטל תרופות קבועות, מתייעץ עם הרופא לפני תמציות ותוספים.

מקורות

• Benito M ושותפים. Labiatae allergy: systemic reactions due to ingestion of oregano and thyme. Ann Allergy Asthma Immunol. 1996;76(5):416-418. PubMed 8630713