סחרחורת: סוגים, סיבות, מה עושים ומתי לפנות לרופא

סחרחורת היא תחושה שהעולם מסתובב, שהגוף לא יציב, או שעומדים להתעלף. היא שכיחה מאוד: במחקרי אוכלוסייה גדולים, בין 15% ליותר מ20% מהמבוגרים חווים אותה במהלך שנה. ברוב המקרים הסיבה לא מסוכנת, והנפוצה מכולן היא בעיה קטנה באוזן הפנימית שאפשר לטפל בה בכמה תנועות ראש.

כאן נסביר מה הסוגים, מה גורם להם, מה עושים כשהיא מגיעה, מתי היא סימן אזהרה, ומה המחקר אומר על דיקור סיני וטווינא, בעיקר כשהמקור בצוואר.

מידע חשוב: המידע באתר זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. סחרחורת פתאומית עם קושי בדיבור, חולשה או נימול בצד אחד של הגוף, ראייה כפולה או כאב ראש חזק במיוחד מחייבת פנייה מיידית למד”א (101).

מה זה סחרחורת?

זה שם כללי לכמה תחושות שונות, ולכל אחת סיבות אחרות. כשמתארים לרופא בדיוק מה מרגישים, קל יותר להגיע לאבחנה:

• ורטיגו (סחרחורת סיבובית): תחושה שהחדר מסתובב, או שאתם מסתובבים. בדרך כלל קשורה לאוזן הפנימית.
• תחושת עילפון: “שחור בעיניים”, חולשה, תחושה שעומדים ליפול. קשורה לרוב ללחץ דם, לנוזלים או לסוכר.
• חוסר יציבות: הליכה לא בטוחה, תחושה של “לכת על סירה”. שכיחה יותר בגיל מבוגר.
• ערפול: ראש כבד ותחושה לא ממוקדת, שקשורה לפעמים לחרדה, לעייפות או למיגרנה.

ורטיגו שמקורו באוזן הפנימית אחראי בערך לרבע מהתלונות. הוא שכיח יותר עם הגיל, ובנשים הוא שכיח פי שניים עד שלושה מאשר בגברים.

מה גורם לסחרחורת?

יש עשרות סיבות אפשריות, אבל רובן נכנסות לכמה קבוצות:

• האוזן הפנימית: הסיבה השכיחה ביותר לורטיגו היא סחרחורת תנוחתית שפירה (BPPV), שבה גבישים זעירים זזים בתוך האוזן. סיבות נוספות הן דלקת של עצב שיווי המשקל ומחלת מנייר, שנדירה בערך פי עשרה מBPPV.
• מיגרנה: מיגרנה וסטיבולרית גורמת להתקפי ורטיגו, לפעמים גם בלי כאב ראש. היא שכיחה ומאובחנת בחסר.
• לחץ דם ונוזלים: קימה מהירה, חום, מעט שתייה או ירידה בלחץ הדם. מכאן החשיבות של שתיית מים מספקת, בעיקר בקיץ.
• רמת סוכר נמוכה, אנמיה ועייפות.
• הצוואר: מתח ונוקשות בצוואר יכולים להיות קשורים לתחושה, ועל זה בהמשך.
• מתח וחרדה: חרדה יכולה לגרום לה, וגם התקפים חוזרים מעוררים חרדה. מחקרים מצאו שהשניים מופיעים הרבה פעמים יחד.
• תרופות: זו תופעת לוואי של תרופות רבות. אם היא התחילה אחרי תרופה חדשה, כדאי לשאול את הרופא או הרוקח, ולא להפסיק תרופה לבד.
• סיבות נדירות ודחופות: שבץ, בעיות קצב לב וגידולים. נדירות, אבל בגללן חשוב להכיר את סימני האזהרה.

סחרחורת פתאומית: מתי זה מסוכן?

ברוב המקרים היא מגיעה מהאוזן או מלחץ דם, ולא מהמוח. אבל יש סימנים שמחייבים פנייה מיידית, כי הם יכולים להעיד על שבץ או על בעיה בלב:

• קושי לדבר, פה עקום, חולשה או נימול בצד אחד של הגוף.
• ראייה כפולה, או אובדן ראייה פתאומי.
• כאב ראש פתאומי וחזק במיוחד.
• קושי ללכת או לעמוד גם בעיניים פקוחות.
• כאב בחזה, דפיקות לב או עילפון.
• תחושה כזו אחרי מכה בראש.

אם אחד מאלה מופיע, לא מחכים שזה יעבור. מתקשרים ל101.

מה עושים כשיש סחרחורת?

כשההתקף מגיע, הדבר הראשון הוא לא ליפול. אחר כך מנסים להבין מה גרם לה:

1. לשבת או לשכב מיד, גם על הרצפה. הסכנה המיידית היא נפילה.
2. להתמקד בנקודה קבועה ולא להזיז את הראש בבת אחת.
3. לשתות מים, במיוחד אם היה חם, או שלא שתיתם הרבה.
4. לאכול משהו קטן אם עבר זמן רב מהארוחה האחרונה.
5. לקום לאט: קודם לשבת על קצה המיטה, ורק אחרי דקה לעמוד.
6. לרשום מתי זה קרה: בשכיבה, בקימה, אחרי ארוחה, במתח. הפרטים האלה עוזרים מאוד לרופא.

ולא נוהגים כשההתקפים חוזרים עד שמבינים את הסיבה.

סחרחורת בשכיבה או בהסתובבות במיטה

ורטיגו קצר וחזק, של פחות מדקה, שמגיעה כשמסתובבים במיטה, שוכבים או מרימים את הראש, היא לרוב סחרחורת תנוחתית שפירה (BPPV). זו הסיבה השכיחה ביותר לורטיגו, והיא מטופלת היטב.

הטיפול המוכח הוא סדרת תנועות ראש שמחזירה את הגבישים למקומם, ונקראת תמרון אפלי (Epley). בסקירת קוקרן של 11 ניסויים, ההחלמה המלאה עלתה מ21% בקבוצת הביקורת ל56% אחרי התמרון. החיסרון: אצל כשליש מהמטופלים (36%) הבעיה חוזרת. את התמרון עושה רופא אף אוזן גרון, פיזיותרפיסט וסטיבולרי או רופא משפחה שהוכשר לכך, ולפעמים מלמדים את המטופל לעשות אותו בבית.

סחרחורת צווארית: כשהצוואר תפוס

זו תחושה שמופיעה יחד עם כאב ונוקשות בצוואר, ומחמירה בתנועות ראש. זו אבחנה שנויה במחלוקת, כי אין לה בדיקה ייחודית, והרופא מגיע אליה רק אחרי ששולל סיבות אחרות. מי שסובל מצוואר תפוס לעיתים קרובות מכיר את התחושה.

כאן הטיפול כולל בדרך כלל פיזיותרפיה, תרגילים לצוואר והקלה על המתח בשרירים. ברפואה הסינית משתמשים בדיקור ובעיסוי טווינא, ועל זה בסעיף הבא.

דיקור סיני וטווינא לסחרחורת: מה אומר המחקר

דיקור סיני נחקר בכמה מהסוגים. התוצאות מעודדות, אבל רוב המחקרים קטנים וחלקם באיכות נמוכה, ולכן הדיקור מתאים כטיפול משלים, אחרי בירור רפואי:

• סחרחורת צווארית: סקירה מ2026 ריכזה 66 ניסויים עם 5,797 מטופלים. שילובים של דיקור (כולל דיקור חשמלי) עם טווינא או עם מוקסה דורגו גבוה בשיפור. החוקרים הדגישו שרוב הראיות בוודאות נמוכה עד נמוכה מאוד, ושצריך לפרש את הדירוג בזהירות.
• מחלת מנייר: סקירה מ2024 של שישה מחקרים מצאה שדיקור, לבד או לצד הטיפול הרגיל, שיפר את הסחרחורת, את הטנטון ואת תחושת הלחץ באוזן. גם כאן החוקרים ציינו חולשות בשיטת המחקר.

ברפואה הסינית, התופעה מתוארת לרוב כחוסר איזון בין הכבד, הטחול והכליות, או כ”רוח” ו”ליחה” שעולות לראש. האבחון כולל שאלות על שינה, עיכול, מצב רוח ומתח, והטיפול משלב דיקור, טווינא, צמחים ותזונה. אפשר לקרוא עוד על דיקור סיני ועל טווינא ותופעות הלוואי שלו.

אבי פלד, שכתב את הכתבה, מטפל ברפואה סינית משנת 2003. הוא סיים בהצטיינות ארבע שנות לימודי רפואה סינית וצמחי מרפא במכללת מדיסין, עבד 14 שנה לצד ד”ר ראול רודריגז, ממקימי המכללה, ומשמש כדובר איגוד הרפואה הסינית בישראל משנת 2016 ופועל למען אסדרת התחום. הוא מטפל בדיקור, טווינא, כוסות רוח וצמחי מרפא סיניים בקליניקה בכפר סבא, וגם במרכז לרפואה משולבת ברמת השרון. עוד עליו אפשר לקרוא באתר של אבי.

מתי לפנות לרופא?

כדאי לקבוע תור כשהתחושה:

• חוזרת שוב ושוב, או נמשכת יותר מכמה ימים.
• מגיעה עם ירידה בשמיעה, צפצופים או לחץ באוזן.
• גורמת לנפילות, או מפריעה לעבודה ולנהיגה.
• מופיעה אחרי שהתחלתם תרופה חדשה.
• מגיעה עם עייפות קיצונית, חיוורון או קוצר נשימה.

ופונים מיד ל101 כשיש קושי בדיבור, חולשה או נימול בצד אחד, ראייה כפולה, כאב ראש קשה במיוחד, כאב בחזה או עילפון.

שאלות נפוצות

סיכום

סחרחורת שכיחה מאוד, ובין 15% ל20% מהמבוגרים חווים אותה בכל שנה. זה יכול להיות ורטיגו סיבובי, תחושת עילפון או חוסר יציבות, ולכל סוג סיבות אחרות. הסיבה הנפוצה לורטיגו היא סחרחורת תנוחתית שפירה, שמטופלת היטב בתמרון אפלי. כשההתקף מגיע, יושבים מיד, שותים וקמים לאט. סחרחורת עם קושי בדיבור, חולשה בצד אחד, ראייה כפולה או כאב ראש קשה מחייבת פנייה מיידית. לדיקור ולטווינא יש ראיות ראשוניות, בעיקר בסחרחורת צווארית ובמחלת מנייר, כטיפול משלים אחרי בירור רפואי.

מקורות

• Neuhauser HK. The epidemiology of dizziness and vertigo. Handb Clin Neurol. 2016;137:67-82. PubMed
• Hilton MP, Pinder DK. The Epley (canalith repositioning) manoeuvre for benign paroxysmal positional vertigo. Cochrane Database Syst Rev. 2014;(12):CD003162. PubMed
• Yang Z, et al. Comparative effectiveness of acupuncture and Tuina for cervical vertigo: a systematic review and network meta-analysis of randomized controlled trials. Front Neurol. 2026;17:1691312. PubMed
• Tang M, et al. Efficacy and safety of acupuncture in the treatment of Meniere’s disease: a systematic review and meta-analysis. Front Med (Lausanne). 2024;11:1463821. PubMed
• Dizziness (Wikipedia)